במקרה של יוטת התפיסה של ולנטינו, אני אפילו לא ממש רוצה לדבר על התיק. זה סוג של משעמם ואני מרגיש שזה כבר נעשה אלף פעמים, והשחור הפטנט לא מרגיש עכשווי במיוחד בעונה שבה עור אופנוענים עבה ומט הפך להיות הדבר שיש.
מה אני רוצה לדבר על זה על האבזם (האם זה אבזם? בעצם אני לא חושב שזה) בחזית. זהו לוגו של ולנטינו משופע קריסטל, והחלק שבי שיש לו טעם קצת מפוקפק (בסדר, דביק) אוהב את זה לחלוטין. ואז אני תוהה – מדוע לא הרבה יותר מעצבים עושים חומרה כזו? זה נותן לחזית התיק נצנוץ שחומרת כסף רגילה ומבריקה לעולם לא יכולה לשכפל, והיא גחמנית ומטופשת להפליא (ואני מעידה על טיפשי בצורה טובה, אני מבטיח לך). אז אולי הם חייבים לנסות שוב עם התיק, ולהשאיר את החומר הנוצץ להפליא בחזית כמו שהוא. גם אם זה טעים בספק. עברו את נורדסטרום תמורת 1895 דולר.